הבנק הבינלאומי בע"מ נ' נופי נדל"ן בע"מ ואח'

החלטה

1.הנתבעת מס' 1 (להלן – החב') ניהלה חשבון בסניף הראשי של התובע בירושלים.

2.הנתבע מס' 2 הינו בעל עניין בחברה.

3.ביום 6.11.08 נטלה החב' הלוואה בסך של 270,000 ₪.

4.הנתבע מס' 2 ונתבע נוסף, אחיו של הנתבע מס' 2, חתמו כל אחד על כתבי ערבות לסילוק כל הסכומים שיגיעו מהחב' לתובע.

5.ביום 3.11.10 נותרה יתרת חוב בחשבון עקב פיגור בפרעון ההלוואה.

6.הנתבעים הגישו בקשה לרשות להגן שנתמכה בתצהירו של הנתבע מס' 2.

בתצהיר נטענו הטענות הבאות:

ראשית, עם קבלת התביעה פנה הנתבע מס' 2 בעצמו ובאמצעות ב"כ לבנק ולב"כ על מנת לקבל את כל המסמכים הנוגעים לכתב התביעה ואולם דרישה זו סורבה.

שנית, התובע הפר את הוראות חוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ"א-1981 והסתיר ממנו מידע ומסמכים.

שלישית, התובע לא פעל להקטנת נזקו.

רביעית, התובע לא גילה לו שכתב הערבות מיוחד לכיסוי חוב קיים ולפיכך ובהתאם לחוק הערבות, הרי שהוא פטור מערבותו.

כמו כן, לא קיים התובע את חובתו להודיע לו כי החב' אינה מקיימת את חיוביה כלפיו בתוך 90 יום ולפיכך אף מנימום זה הוא פטור מערבותו.

חמישית, החב' משכנה את מלוא זכויותיה לתובע, לרבות חסכונות וכלי רכב, כאשר אחד מהם מומש במסגרת הליכי הוצאה לפועל. עוד נטען כי הנתבע מנעה מלדרוש את הגדלת הביטוח כדי להקטין את נזקיו.

7.במסגרת חקירתו הנגדית של הנתבע מס' 2, אישר הוא את חתימתו על ת/1, הוא מסמך "הצהרת ערב". כמו כן, אישר את חתימתו על ת/2, הוא מסמך "הודעה לערב" שבו נאמר בפירוש שהערבות מתייחסת לחוב קיים בנוסף להתחייבויות עתידיות.

8.בסיכומיו התמקד ב"כ הנתבעת בסוגיית גילוי המסמכים ואשר אי גילויים על ידי התובע אינו מאפשר להם להתגונן כראוי מפני התביעה.

9.לאחר עיון בחומר שבתיק ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לרשות להגן להידחות.

ראשית, המסמך היחידי הנוגע לנושא גילוי המסמכים הוא מכתבו של ב"כ הנתבעים לב"כ התובע מיום 30.11.10.

במכתב לקוני עתר למעשה ב"כ הנתבעים בהתאם להוראות תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי.

תקנה זו מופעלת על ידי בית המשפט רק לאחר שמונחות בפניו הן כתב התביעה והן כתב ההגנה. הליך זה שבו נקט ב"כ הנתבעים מקומו בהליכי קדם משפט. בשלב זה, שבו טרם ניתנה לנתבעים רשות להתגונן בפני התביעה אין הנתבעים זכאים לחסות בצילה של תקנה 112 הנ"ל.